מהם או מיהם הגורמים לכך שסכסוכי גירושין מגיעים לעיתים לעצימות גבוהה, והאם ניתן לעשות משהו כדי למנוע זאת?
רבים שואלים אותי, מדוע הסכסוכים במשפחה הם כל כך קשים ומורכבים? למה להגיע לכאלו ריבים?
התשובה לכך אינה תלויה בגורם אחד, לעיתים יש כמה התערבויות בלתי רצויות בניהול הליך עליהן אדבר במאמר זה.
בראש ובראשונה, ואולי המשפיע ביותר מצוי דווקא בידיים שלכם – הצדדים להליך, והוא המצב הרגשי של המתגרשים.
מדהים אותי כל פעם מחדש לראות, כיצד בני זוג, שרק שבועות ספורים לפני כן, חלקו את אותה המיטה, הקימו ביחד משפחה, והביאו לעולם ילדים, מוציאים את כל הרגשות השליליים האחד על השני, ללא מחסום או פילטר.
רבים טועים וחושבים שאהבה ושנאה הם הפכים. הם לא. הם אח ואחות. ההפך מאהבה ושנאה היא האדישות.
בשלב הזה, של שיא התפרצות הרגשות, האנשים אינם חושבים בהגיון, ומחפשים איך להוציא את הכאב בדיוק על האדם שאותו הם אהבו, אך לפני כמה ימים.
וכך, האגו והפגיעות, שמשולבים עם חשש ממשי מפני הלא נודע, גורמים לכל צד לחשוב רק על עצמו, ולא על המשפחה כמערכת.
זה הגורם הראשון לנפיצות המצב ומכאן – הדרך לפגיעה הדדית היא קצרה.
לכך נוסיף את כל "נותני העצות", החברים והמשפחה של המתגרש. הם, כמובן, רוצים אך ורק בטובתו של האדם, אך עצותיהם בדרך כלל מובילות את המשפחה אל פי התהום.
מתוך רצון להגן על הקרובים אליהם, אותם נותני עצות מדרדרים את השיח, מלבים אותו, ובמקום לעזור הם למעשה גורמים לנזקים, ולעיתים אף לנזקים עצומים שקשה מאד לתקן.
יש פה פרדוקס – כי מצד אחד נותני העצות הם אותם האנשים שהכי קרובים לאותו האדם שמצוי בשיאו של משבר, ואילו אותם נותני העצות, מתוך רצון טוב לקרוב במצוקה, נותנים את העצות, אשר בסופו של דבר גורמים רק נזק ומדרדרים את הצדדים לריב מנופח ומיותר.
גורם נוסף שאחראי להוספת שמן למדורה היא המדינה עצמה.
ראשית, עניין "מרוץ הסמכויות" עדיין חי וקיים, ועדיין יש שוני בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה. מרוץ זה גורם לצדדים למהר ולפתוח בהליכים, על מנת שלא לאבד יתרון דיוני.
אלא, שדווקא פתיחת ההליך, באופן שכזה, גוררת עמה גם התדרדרות ביחסים בין הצדדים.
מעבר לכך, הפסיקה בתחום אינה אחידה, ומה ששופט פלוני יפסוק למשפחה מסוימת, שופט אחר יפסוק באופן שונה לחלוטין.
היעדר האחידות גורם לכך, שאנשים רבים מעדיפים לנסות את מזלם בבית המשפט, מתוך רצון למקסם את זכויותיהם.
פעמים רבות אני נוכח לראות, כיצד מוגשות תביעות, בדיוק מהסיבה הזו, ובסופו של דבר, לאחר דיונים, לכלוכים והכפשות ופגיעה אנושה במרקם המשפחתי, אותם האנשים מגיעים לאותה התוצאה או תוצאה דומה, לזו שאפשר היה להגיע במו"מ.
גורם נוסף שלצערנו הרב מוסיף לעיתים שמן למדורה הם עורכי הדין עצמם. רבים מהם פועלים "על אוטומט", מבלי להבין שכל משפחה היא אחרת וכל תיק דורש טיפול פרטני וייחודי.
למרבה הצער, ישנם גם עורכי דין אשר רואים את טובתם האישית לפני ראיית טובת הלקוח, ומציעים ללקוח לבצע מהלכים שבינם לבין טובת הלקוח או ילדיו אין כל קשר.
מניסיון שלי, אני רואה הרבה פעמים כיצד "מין מוצא את מינו", כלומר – אדם שרוצה להילחם בצד השני, מתוך תחושות אכזבה ונקם, ימצא את המייצג שיבטיח לו בדיוק את מה שהוא מחפש, מבלי להבין את המשמעות העתידית של המעשים והשפעתם על המרקם המשפחתי.
אז מה כן לעשות? איך נמנעים מאותן טעויות?
הצעד המשמעותי והכי קשה, הוא להישאר רגועים ולא לתת לרגשות ולאגו הפגוע לנהל אתכם! להפך -כאן אתם נדרשים לגייס את כל כוחות הנפש שלכם, להסית את הרגש שהוא היועץ הגרוע ביותר ולפנות לשכל הישר ולעשות חושבים בדיוק כמו שתעשו בצומת דרכים.
קחו את כל העצות שתקבלו בעירבון מוגבל. פעמים רבות זה קרוב משפחה שניהל הליך גירושין משלו, ומשליך את כל מה שקרה לו בגירושין על המקרה החדש. אנשים לא מבינים, שכל מקרה לגופו, כל משפחה היא שונה, ולא ניתן להקיש ממקרה אחד למקרה אחר.
הצעד הבא הוא לנסות ולקיים שיח עם הצד שני ולהבין האם פניו למלחמת חורמה או שאולי תוכלו להגיע להסכמות תוך ויתורים הדדים שלטווח הארוך יקצרו את ההליך ויהיו זולים בהרבה מניהול הליך ארוך, מייגע, פוצע ובעיקר את הילדים.
במידה והצד השני מעוניין בקיום שיח, הצעד הבא הוא למצוא מגשר משפחה מקצועי. הדגשתי את המילה משפחה מסיבה פשוטה. לא כל מגשר הוא מגשר משפחה. ולכן חשוב שמי שינהל את הליך הגישור יהיה אדם שבקיא בדיני משפחה, בעל רגישות גבוהה וכזה שרואה את טובת המשפחה לנגד עיניו.
במידה ואין הסכמות, עליכם למצוא עורך דין שינהל בשבילכם את ההליך, והזמן הינו קריטי, משום שבמצב הזה אתם כנראה נמצאים כבר בתוך מלחמה ואינכם מודעים אליה. כל טעות או אמירה שלכם כנגד הצד השני עלולה להתפרש כחולשה ולחלופין כצעד אלים.
אז איך בוחרים עורך דין ? כדאי לשמוע כמה דעות, בדיוק כמו שאתם רשאים לבקש חוות דעת נוספת בעניין רפואי, כך מומלץ לשמוע עורך דין אחד ואז לשמוע עוד חוות דעת.
העדיפו תמיד עורך דין שיאמר לכם את האמת, גם אם היא לא נעימה לכם. עדיף לדעת מראש למה אתם נכנסים, מאשר לגלות בדיון, אחרי שהוצאתם עשרות אלפי שקלים ופגעתם בבני המשפחה, ומה שרציתם בכלל לא אפשרי, במיוחד לא בנסיבות של התיק.
העדיפו את עורך הדין, שיסביר לכם מהי אסטרטגיית היציאה מהאירוע, מהם האפשרויות העומדות בפניכם, ומהם היתרונות והחסרונות של כל דרך שכזו. כך – אתם תהיו בשליטה, ולא עורך הדין.
בבחירת עורך דין כפי המלצתי לעיל, העדיפו אחד שידע לבחור בשבילכם את המלחמות. חלק גדול מהרעש סביב הליכי הגירושין הם "רעשי רקע", שמבלבלים אותנו ומוציאים אותנו ממיקוד. בחרו עורך דין שיודע לסנן את אותם "רעשי רקע", וידע אלו מלחמות כדאי לנהל, ועל אילו עדיף לוותר.
לא סתם פתחתי בשאלה – "מלווה או מלבה".
לעתים, הטעות הגדולה שאנו עושים בהליך גירושין היא, להקיף אותנו באנשים שבמקום להוביל אותנו לחוף מבטחים, מלבים את האש ורק מדרדרים את המצב עוד יותר, וחבל.
כולי תקווה שמאמר זה יגרום לאנשים לחשוב טוב לפני כל עצה שהם מקבלים, וידעו לכוון את עצמם להליכים מועילים ונכונים ולא להליכים מיותרים ומזיקים.
משרדי מלווה אנשים ומשפחות למעלה מ 20 שנה, ויודע להתאים את הפתרון הנכון לכל משפחה ומשפחה.