שאלה שעולה הרבה פעמים בניהול הליכי גירושין – לאן לפנות? לבית המשפט ענייני משפחה, או לבית הדין הרבני?
רבים חושבים, שבית הדין הרבני הוא "גן עדן לגברים", ושהנשים שם מקופחות, ואילו בתי המשפט הם לטובת האישה באופן אוטומטי.
אלו הן קונספציות ששייכות לעבר. היום, ההנחות האלו מאד לא מדוייקות.
בשנים האחרונות, החברה בכלל, וזו הישראלית בפרט – עברו שינוי מהותי. ממשפחה פטריארכלית, בה האב יוצא לעבוד מבוקר ועד ערב, ואמא מטפלת בבית, עברנו למתווה הרבה יותר שוויוני, בו – על פי רוב, שני ההורים חולקים הן את עול הפרנסה, והן את הטיפול בילדים.
שינויים אלו מצאו מקומם גם במשפט הישראלי. יותר ויותר שופטים הבינו את חשיבות המשמורת המשותפת. בית המשפט העליון, בבע"מ 919/15 קבע כי סכום המזונות מעל גיל 6 יחושב כפונקציה של זמני השהות של הצדדים עם הילדים, והפרש השתכרותם, במקום תשלום באופן גורף כפי שהיה נהוג לפני כן.
בית המשפט החל להבין את חשיבות "זמני השהות" של כל אחד מההורים עם הילדים, במיוחד אל מול המונח המיושן "משמורת" שהשתרש משנות ה -50 של המאה הקודמת.
השינוי התפיסתי השתרש בפסיקה הישראלית כל כך, עד כי לאחרונה, בשינוי התקנות הפרוצדורליות המסיבי שנערך, בוטל המונח "משמורת", והוחלף ב"אחריות הורית" .
בתי המשפט השונים, החלו להטמיע את השינויים האלו, שמבטאים גם את השינויים שחלו בחברה הישראלית. ישנם שופטים שלא מהססים לקבוע אחריות הורית משותפת ואף להכיל את הלכת בע"מ 919/15 גם כשמדובר בקטיני קטינים מתחת לגיל 6.
בתי הדין, לעומת זאת, עדיין מתקשים לקבל את רוחות השוויון. מבחינתם – האישה היא המטפלת בילדים, ומכאן גם זכאותה המוגברת למזונות.
לשיטתם, במקרים רבים הילדים "שייכים לאמא", והאב מתקשה מאד להוכיח את הורותו. גם במזונות, פעמים רבות, הפסיקות של בד"ר אינן מתחשבות בבע"מ 919/15, ועדיין פוסקים מזונות באופן גורף כנגד האב.
לאחרונה, יצא כבוד הדיין הרב אוריאל אליהו מבית הדין הרבני נתניה, כנגד גישה זו, ובאופן נרחב. הוא מבקר את הגישה ההלכתית לפיה הילדים שייכים לאם, טוען שטובת הילד היא לרוב לשהות באופן נרחב עם שני הוריו, וכי כל מקרה לגופו. כבוד הרב אליהו יוצא חוצץ גם כנגד חיוב האב באופן גורף במזונות הילדים.
חשוב לציין, כי כבוד הרב אליהו נמצא לרוב בדעת מיעוט בפסיקותיו, שכן רוב הדיינים עדיין אוחזים באותן דעות ערכאיות.
אז האם כיום בית הדין הרבני הוא גן עדן לנשים?
ממש לא. כל מקרה לגופו.
לא פעם נגררים בתי דין לשאלת האשמה בנישואין (דוקטרינה שאינה קיימת בבית המשפט לענייני משפחה), דבר אשר לרוב מופנה כנגד האישה. כולם זוכרים את פרשת "בג"ץ הבוגדת", ואת מדורי הגהינום עד שקיבלה את שביקשה.
לא פעם נתקלת האשה ביחס לא נאות, בחוסר הבנה כלכלי, ועוד.